לפני 32 שנה התקיימה  הישיבה השבעים-ותשע של הכנסת העשירית, בתאריך יום שני, י' באייר התשמ"ב (‎3 במאי ‎1982). על סדר היום אישור מינוי של השר אהרן אוזן שהחליף את אהרן אבוחצירא (תמ"י).

ראש הממשלה מנחם בגין סיפר ארוכות על התהליך המדיני מול מצרים ואז עבר להסביר את עמדת הממשלה בנושא אי טיסת חברת התעופה הלאומית 'אל על' בשבת.

הדיון הפך לרוגז, קריאת ביניים מהשמאל לא הפסיקו להלעיט את האווירה, אבל בגין עמד בהדר וכבוד מול מצוות השבת. הוא נימק את החלטת המשלה בתיאונים יהודיים בסיסיים, משל היה איש אגודת ישראל.

להלן הפרוטוקול:

היו"ר מ' סבידור:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסדר-היום: הודעת הממשלה על המצב המדיני ואישור צירופו של חבר הכנסת אהרן אוזן לממשלה בתפקיד שר העבודה והרווחה והשר לקליטת העלייה. רשות הדיבור לכבוד ראש הממשלה.

בשם כל הבית אני מקדם בברכה את ראש הממשלה בחוזרו לבמה, ומאחל לו החלמה מהירה ורפואה שלמה, ושילך גם בלי מקל בפעם הבאה.

ראש הממשלה מ' בגין:

אמן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

(בתחילה פירט בגין באריכות על הסכם קמפ דיוויד באריכות)

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, אתמול גם החליטה הממשלה: לאחר קביעת לוח זמנים על-ידי ועדת שרים מיוחדת והסדרים נוספים, אחרי תאריך חלוט של שלושה חודשים, לא תהיינה עוד טיסה בשבת ובמועד של מטוסי חברת התעופה הלאומית "אל על".

שולמית אלוני (המערך):

– – –

קריאה:

יפה מאוד.

ראש הממשלה מ' בגין:

מה הרוגז? כך החליטה הממשלה.

קריאות:

– – –

ראש הממשלה מ' בגין:

הרב גם כן מתנגד לזה? הרב הכהן מתנגד לזה? איזו רבנות?

מיכאל בר-זהר (המערך):

מה עם הטלוויזיה?

ראש הממשלה מ' בגין:

אני העלבתי אותך? אמרתי מלה לא פרלמנטרית? אתה חושב שאתה תפריע לי? ז'אק, בדימונה לא התנהגת ככה. האם הגברת אלוני חושבת שבצעקותיה היא תמנע ממני רשות הדיבור? לא? אז בבקשה לשבת בשקט.

אפשר לומר, אדוני היושב-ראש, שהחלטה זו היא חזרה על המוסד המפורסם של סטטוס-קוו, כפי שמוכח על-פי דבריו בשנת ‎1969 של שר התחבורה דאז, משה כרמל. ואלה היו דבריו ביום ט' בתמוז התשכ"ט, ‎25 ביוני ‎1969, – –

שולמית אלוני (המערך):

– – –

ראש הממשלה מ' בגין:

– – אני מצטט: "חברת 'אל על', עתה, כבעבר, נוהגת בכל פעולותיה מתוך כיבוד הסטטוס-קוו המקובל לגבי התחבורה בשבת. אף שהדבר גורם ל'אל על' נזקים כספיים ניכרים וקשיים תפעוליים וארגוניים, ומעמיד את החברה במצב נחות לעומת חברות תעופה אחרות הפועלות בקווים הבין-לאומיים והנמצאות ביחסי תחרות קשים עמה, אין 'אל על'
מקיימת טיסות סדירות בשבת מנמל התעופה לוד ואליו. כלומר, אין מתבצעות בשבת המראות ונחיתות של טיסות סדירות אלא במקרים שיש סיבה ביטחונית לכך, ולצערי אינני יכול לתת דוגמאות או לפרט דוגמאות". עד כאן דבריו של מר כרמל, שר התחבורה דאז.
מכיר אני את מר כרמל. אני בטוח כי דבריו כנים היו. אין להעלות על הדעת – –

קריאות:

– – –

ראש הממשלה מ' בגין:

– – שאיש כמוהו יטעה ביודעין את הכנסת ואת הציבור. אבל אם כך, אחת היא המסקנה. במרוצת הימים, בהמשך השנים, הבטחתו של שר התחבורה הושמה לאל, וטיסות
"אל על" בשבת ובמועד נתקיימו במשך כ-‎13 שנה, בניגוד להתחייבותו המפורשת של שר התחבורה, לא לצרכים ביטחוניים אלא למטרות מסחריות, חומריות בלבד.

שולמית אלוני (המערך):

– – –

ראש הממשלה מ' בגין:

מה את צועקת, מה את צועקת? יש לך קול צורם כזה. דברי בשקט.

היו"ר מ' סבידור:

חבר הכנסת אמיר, חברת הכנסת אלוני, אני מבקש, ראש הממשלה משמיע את דברו.
רוב האנשים שמשמיעים את קריאות הביניים, רשומים. לא מקובל להפריע לראש הממשלה, מה גם שזו הופעתו הראשונה של ראש הממשלה בעמידה מעל במה זו, לאחר חודשים רבים.
תנו לראש הממשלה קצת כבוד.

ראש הממשלה מ' בגין:

אני מוחל על הכבוד, אבל שלא יפריעו. כפי שאמרתי, נתקיימו טיסות לא למטרות ביטחוניות, אלא למטרות מסחריות חומריות בלבד, וזהו הכאב. האם באמת במידה של רווח או הפסד כספי, אנחנו, במדינה היהודית המחודשת – –

יוסי שריד (המערך):

למה לא תבטלו את משחקי הכדורגל? איני רשום. אני שואל שאלה לגופו של עניין.

ראש הממשלה מ' בגין:

– – במדינת היהודים שקמה לתחייה, נאמוד את הערך הדתי החברתי, הלאומי, ההיסטורי, המוסרי של השבת בישראל?

יוסי שריד (המערך):

למה לא תבטלו את משחקי הכדורגל בשבת?

ראש הממשלה מ' בגין:

לפני ארבעים שנה שבתי מן הגולה לארץ-ישראל.

יוסי שריד (המערך):

– – –

ראש הממשלה מ' בגין:

אתה חושב שבצעקנות תתגבר עלי? לא יעזור לך. תצעק, תכלים את עצמך, ואני אדבר.

יוסי שריד (המערך):

אני שואל לגופו של עניין.

ראש הממשלה מ' בגין:

אינני שומע אותך ואינני רוצה להשיב לך. אין לי ויכוח עם מי שתומך במדינה פלשתינאית ביהודה, בשומרון ובעזה. אין לי ויכוח אתך. סיימתי אתך.

יוסי שריד (המערך):
– – –

גד יעקבי (המערך):

אני לא תומך במדינה פלשתינאית.

ראש הממשלה מ' בגין:

אתה לא תומך, אז שב בשקט. מה רוצה הרב, שנטוס בשבת?

היו"ר מ' סבידור:

רבותי, לשם מה מתקיים דיון? את כל ההערות האלה אפשר להשמיע בדיון. אני מבקש שלא להפריע.

יוסי שריד (המערך):

– – –

ראש הממשלה מ' בגין:

אינני משיב לך ואינני שומע אותך.

היו"ר מ' סבידור:

אני מבקש שלא להפריע. חבר הכנסת יוסי שריד, אני מבקש שלא להפריע. אתה תדבר בזמן הדיון. תנו לראש הממשלה לדבר. לא נהוג להפריע לראש הממשלה כשהוא משמיע את נאומו. בשום כנסת לא נהגו כך.

יוסי שריד (המערך):

אני מבקש לשאול שאלה פשוטה.

ראש הממשלה מ' בגין:

אני רוצה להודיע, שאני לחבר הכנסת שריד לא אשיב מלה אחת. הוא יכול לצעוק עד מחר. אני אגמור את דברי.

לפני ארבעים שנה שבתי מן הגולה לארץ-ישראל, ועדיין חרותים בזיכרוני, כאילו הדבר היה תמול-שלשום, החיים של מיליוני יהודים פשוטי עם, מפרנסי משפחות בגולה הדוויה ההיא, אשר בה השתוללה שנאת היהודים ונעשה ניסיון בעזרת כל הכוח הממלכתי לנשלם ממקור פרנסתם. בימים ההם ובגלויות ההן לא הניחו ליהודים לשמור על מנוחת השבת, לנהל את עסקיהם ביום א'. כפו עליהם את יום המנוחה הנוצרי, הלוא הוא יום א'
בשבוע. איך נהגו אותם יהודים? – הם שבתו יומיים בשבוע, יום אחד על-פי גזירת המלכות – – –

יוסי שריד (המערך):

אינני רוצה להפריע, אני רוצה לשאול שאלה. למה בית"ר ירושלים משחקת בשבת?

ראש הממשלה מ' בגין:

שחצנות כזו, אני מדבר על אבותינו ואתה מפסיק אותי? בוש לך.

הם שבתו יומיים בשבוע, יום אחד על-פי גזירת המלכות, וביום השביעי לא פתחו את עסקיהם משום שקיימו את הדיבר "זכור את יום השבת לקדשו". הם הפסידו כסף, הרבה כסף. הם ויתרו על חלק מפרנסתם, ובמקרים מסוימים על חלק מכיכר לחמם, וקיימו את השבת כהלכתה.

בין הגלויות היתה עיר ואם בישראל ושמה סלוניקי. רוב עובדי הנמל היו יהודים.
ביום השבת שבת נמל סלוניקי מעבודה, ושוב לא התחשבו היהודים נושאי המשאות בהפסד כספי. בני העם הנוכרי השלימו עם השבתת הנמל ביום השביעי, כי יהודים עבדו בו.

אפשר היה להרבות בדוגמאות, אך אין צורך להוסיף עוד. העובדות ידועות לכולנו.
השבת, יום המנוחה, הוא אחד הערכים העליונים של התרבות הכלל-אנושית. הרעיון הוא מקורי שלנו, הרעיון כולו שלנו. הנחלנוהו לכל העמים, אף לכל המשטרים.

אנו עם עתיק יומין, ההיסטוריה הרשומה שלנו מתחילה לפני אלפי שנים, אך היו וגם ישנם עמים עתיקים נוספים. אדרבא, נתבונן בתולדותיהם: במצרים התפתחה תרבות גדולה, שאת תוצאותיה אנו יכולים לראות גם בימינו. למצרים בימי קדם לא היה יום מנוחה. ביוון היתה אמנות והיתה פילוסופיה, שמהן למדו כל באי עולם, והנשר הגדול, הרמב"ם, היה מתלמידיו של אריסטו. ליוונים לא היה יום שביעי. רומי הקימה את האדירה באימפריות, את הגדול בצבאות, הנהיגה חוק ומשפט שהונחו ביסודו של המשפט האירופי כולו. לא היה להם יום מנוחה בשבוע. וכך בתרבות של אשור, של בבל, של פרס, של הודו, של סין.

רק עם אחד, עם אחד מבקש האלוהים ומוצאו, עם קטן שמע את הקול, ראה את הקולות: "שמור את יום השבת לקדשו – – – לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך שורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך".

איך היה רעיון הזה לנחלת כל העמים?

יוסי שריד (המערך):

למה בית"ר ירושלים משחקת בשבת?

ראש הממשלה מ' בגין:

אפילו את עשרת הדיברות צריך להפסיק? שחצן שכמותך.

יעקב גיל (המערך):

אדוני ראש הממשלה, תחבוש כיפה.

יוסי שריד (המערך):

תגיד שזה ההסכם הקואליציוני.

ראש הממשלה מ' בגין:

תן עצות למישהו אחר.

ואיך היה רעיון זה לנחלת כל העמים? הנצרות בחרה ביום א', האסלאם בחר ביום ו', אבל זהו הרעיון – יום מנוחה אחד בשבוע.

גד יעקבי (המערך):

מדוע בחמש השנים האחרונות – – –

היו"ר מ' סבידור:

אני מבקש, חברי הכנסת – – –

ראש הממשלה מ' בגין:

הרי גם חבר שלכם ירצה לדבר. מה אתם עושים?

גד יעקבי (המערך):

מה קרה בחמש השנים האחרונות? – – –

ראש הממשלה מ' בגין:

שאל את מר כרמל מה קרה.

מייד אחרי מהפכת נובמבר ‎1917 ניסה המשטר הקומוניסטי לקבוע יום מנוחה נייד בשביל מפעלים שונים. אך הניסיון הזה לא הצליח, ואף הוא עבר ליום מנוחה אחד קבוע, הוא יום א' בשבוע.

לכן יש לשוב ולציין, כי את הרעיון המקורי של עם ישראל נחלו כל עמי תבל, לאמונותיהם ולמשטריהם, וכי הרעיון הוא מעיקרו חברתי מוסרי, הוא נועד לעובד בימי קדם, לעובד החופשי בימינו, לדל. העשיר יכול לנוח בכל יום. יש כאלה הקרויים ‎IDLE
‎RICH – להם לא דרושה חוקת השבת. למי היא דרושה? על כך ניתנה תשובה ברורה, כפי שהבאתיה: "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". זו המשמעות העמוקה, היהודית והאנושית, הלאומית והאוניברסלית של השבת.

גד יעקבי (המערך):

בחמש השנים האחרונות לא היתה קדושת השבת.

יוסי שריד (המערך):

לדבר גבוהה גבוהה על קדושת השבת ולשחק כדורגל.

תופיק טובי (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):

למה יורים בשבת? זה מותר? להרוג ערבים מותר בשבת?

אברהם כ"ץ-עוז (המערך):

אני רוצה לשאול מה עם הדיון על המצב המדיני? בסדר-היום כתוב, שיהיה דיון על המצב המדיני.

היו"ר מ' סבידור:

חבר הכנסת כ"ץ-עוז, אני מבקש שתשב. לא נתתי לך רשות הדיבור.

ראש הממשלה מ' בגין:

לא יעזור לכם. אני אכלה דברי עד תום, עד המלה האחרונה. לא יעזור לכם מאומה.
אתם עושים אובסטרוקציה. גם לנואם שלכם אפשר לעשות אובסטרוקציה.

אברהם כ"ץ-עוז (המערך):

תעשה. אתה לא מפחיד אותנו בזה.

ראש הממשלה מ' בגין:

לא יעזור לכם. אני אגמור את דברי כפי שהכינותי אותם.

ומדינת היהודים, הריני בא לשאול, תעשה שבתותיה חול? הנוצרים והמוסלמים, על-פי דרכם, מקיימים את היום השביעי שלהם, ואילו מטוסי תכלת-לבן ינחתו בערי בירה וימריאו מהן ביום השבת, דווקא ביום השבת, כאילו הביאו עמם הודעה, כי אין שבת בישראל, ישראל תרתי-משמע? אנחנו, אשר על-פי אמונתנו כולנו שמענו את הקול וראינו את הקולות, נשלים עם עובדה, שהיא בבחינת הודעה לכל עמי תבל: לא תזכור את יום השבת לקדשו, לא תשמור את יום השבת לקדשו, שכח את יום השבת לקדשו?

מיכאל בר-זהר (המערך):

מדוע הרשית את זה חמש שנים?

ראש הממשלה מ' בגין:

לא אכחד, כי חלחלה עוברת בלבי שעה שאני נזכר, כי בכל מאות השבתות שחלפו מאז השמיע מר כרמל את דברי ההתחייבות שלו טסו מטוסי "אל על" ביום השביעי, המריאו בו, נחתו בו לעיני כל ישראל, לעיני כל אומות העולם.

יוסי שריד (המערך):

מה עם האוניות?

ראש הממשלה מ' בגין:

לפני החלטת הממשלה ואחריה שמענו גם איומים. לא נתחשב בהם. אנו משוכנעים בצדקתנו בקבלנו את ההחלטה החשובה הזאת, והוכחנו כי באיומים אי-אפשר לקבוע בדמוקרטיה שלנו את החלטותיהן של הממשלה ושל הכנסת.

לעובדים הטובים ב"אל על", ויש ביניהם לוחמים, אנשים ועובדים מצוינים, אני רוצה לומר כמה מלים היוצאות מהלב. איננו יכולים לעשות חשבון רווח והפסד בקשר לערך הנצחי של עם ישראל, אשר עליו מסרו אבותינו את נפשותיהם – השבת. אבל אם אתם תבטיחו לחברת "אל על" שנים מספר של שקט תעשייתי, לא תהיה עוד "אל על" חברה גירעונית המקוימת למעשה על-ידי משלם המסים, לרבות התביעות לתוספת שכר העולות חדשות לבקרים, בעזרת השבתות ועיצומים. חובתי לשוב ולומר, לא על הלחם מושבתת "אל על", ודווקא בעונות התיירות הבוערות. אם תסתפקו ברמת החיים שלכם, שאיננה מן הנמוכות, בלשון המעטה, בין עובדי ישראל, או אז תיבנה "אל על" ותישא את עצמה בששת ימי המעשה והטיסה. אך לכל הדעות, אין זה עניין חומרי, שאם לא כן היו צריכים האוטובוסים של "אגד" לנסוע בשבת, והרכבת על פסיה ביום השביעי. אולם מאז קום המדינה, אדוני היושב-ראש, החלטנו כולנו, כי לא נתערב בשום אופן ברשות הפרט, אך השירותים הציבוריים לא יופעלו בשבת ובמועד.

מיכאל בר-זהר (המערך):

מה עם הרדיו והטלוויזיה?

ראש הממשלה מ' בגין:

חברת התעופה הלאומית היא במלוא משמעות המושג שירות ציבורי, ואסור לה לעשות את השבת חול.

לא צריך אדם להיות דתי כדי לקבל עמדה זאת. אם יהודי לאומי הוא, יקבלנה.
זכרו את אשר כתב אחד-העם על השבת ומעמדה במאמרו "שבת וציוניות". אני מביא מדברי אחד-העם: "רואים אנו אנשי שם, חוקרים חופשיים, הרחוקים מאמונה, המודים בפה מלא שהם עצמם אינם שומרים לא את השבת ולא שאר חוקי הדת, יוצאים בכל-זאת להגן בכל כוחם על השבת בתור אינסטיטוציה היסטורית של כלל האומה". ועוד כתב אחד-העם: "רק מטעמים לאומיים בלבד, אין צורך להיות ציוני או מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת – אמר באותו מעמד אחד מגדולי העדה. והדין עמו. מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן – אפילו אינו מודה לא בעולם הבא ולא במדינת היהודים – לצייר לו מציאות עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'. אפשר לאמור בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם, ולולא היא שהחזירה להם את
'נשמתם' וחידשה את חיי רוחם כל שבוע, היו התלאות של 'ימי המעשה' מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיותא התחתונה של 'חומריות' ושפלות מוסרית ושכלית. ועל כן בוודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש כל הדר הקדושה ההיסטורית החופפת על 'מתנה טובה' זו ולהתקומם בכל עוז נגד הנוגע בה".